#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה אנשים צריכים לקרה&quot;ת?	"עשרה גדולים [דילפינן גז&quot;ש תוך תוך], ולא קטנים [ואע&quot;פ שקטן עולה למנין שבעה] (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;), ועבד אינו מצטרף, ואפי&#x27; חצי עבד חצי בן חורין אינו מצטרף ואפי&#x27; למשנה אחרונה דכופין את רבו לשחררו (ערוה&quot;ש סעי&#x27; א&#x27;) {וצ&quot;ב דהרי מבואר בריש חגיגה שהוא מחויב בראייה, וידידי ר&#x27; אהרן שפאץ נ&#x27;&#x27;י רצה לפרש דדוקא בראייה הוא מחויב משום דלית ליה אדון אחר, אבל בעצם עדיין הוא חצי עבד, אולם מתוס&#x27; אינו משמע כן דהקשו משלשים של עבד [ודחה הר&quot;י באק דשלשים של עבד שייך להאדון וחצי עבד יש לו אדון], אלא י&quot;ל דלל&quot;ק לפי רבינא פטור מראייה אפי&#x27; למשנה אחרונה, וצ&quot;ע}"	סימן קמג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריכים עשרה שלא שמעו קרה&quot;ת?	"החיי&quot;א מסתפק בדבר, אבל הביה&quot;ל (ד&quot;ה בפחות) הביא בשם גדול אחד [והוא הרב משה לונדינסקי רה&quot;י ראדין (שבילי ראדין עמ&#x27; 129, מאיר עוז)] ראיה מהר&quot;ן במגילה דסגי ברוב [ועי&#x27; במאיר עוז דהביא מעשה מהגר&quot;ח דמדחה הראיה מהר&quot;ן], והערוה&quot;ש (סי&#x27; ס&quot;ט סעי&#x27; י&quot;ד) ס&quot;ל דצריך עשרה שלא שמעו"	סימן קמג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם 1) בן א&quot;י מצטרף לקריאת בן חו&quot;ל 2) בן חו&quot;ל מצטרף לקריאת בן א&quot;י?	"1) רק אם הוא ב&#x27; וה&#x27; או חוה&#x27;&#x27;מ שהבן א&quot;י נמי מחויב בקרה&quot;ת [ובכל אופן אינו יכול להיות הבעל קריאה] 2) כן, וגם מותר לו להיות הבעל קריאה שגם הוא מחויב במצות ת&quot;ת ולהשלים הפרשיות בשבת (פסק&quot;ת אות ד&#x27;)"	סימן קמג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם בן א&quot;י ובן חו&quot;ל קוראים פרשיות אחרות בשבת?	"כל אחד מצטרף ויכול להיות בעל קריאה לחבירו שכולם שוין בטעם הקריאה (פסק&quot;ת אות ד&#x27;)"	סימן קמג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יצאו מקצתן 1) באמצע הקריאה 2) באמצע מפטיר והפטורה?	"1) אם נשארו ששה יכול להמשיך כל הז&#x27; קרואים [והאשכול ס&quot;ל דרק גומר אותה עלייה, וצ&quot;ע (ביה&quot;ל ד&quot;ה ויצאו)] ואומרים קדיש [שערי אפרים, ודלא כברכ&quot;י (שעה&quot;צ ס&quot;ק ב&#x27;)], והמחה&quot;ש מסתפק בדעת המג&quot;א אם קורא ההפטורה בברכות והביא הא&quot;ר דס&quot;ל דיקרא ההפטורה בלי ברכות, וכ&quot;כ המ&quot;ב (ס&quot;ק ו&#x27;) [והערוה&quot;ש (סעי&#x27; א&#x27;) כתב דהמג&quot;א ס&quot;ל דצריך לקרותו עם הברכות, וחולק עליו] 2) אינו יכול לקרות ההפטורה אלא אם יצאו אחר שהתחיל ברכת ההפטורה (שעה&quot;צ ס&quot;ק ה&#x27;), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; א&#x27;) סבר דאם התחיל המפטיר בעשרה יכול לברך על ההפטורה {ולכאורה יש עוד נפק&quot;מ אם צריך לעשות צרכיו (ויכול להמתין עד פרסה) באמצע המפטיר אם מותר לו לשמוע לההפטורה}"	סימן קמג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם ברכו נחשב התחלה?	"לא, רק אם התחיל עצם הברכה (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;) {ומסתמא אחר תיבת ה&#x27;} [אמנם, ברכו נחשב התחלה בברכת יוצר אור כדאמרינן לעיל בסי&#x27; נ&quot;ה (מ&quot;ב דרשו)]"	סימן קמג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לצאת 1) באמצע קרה&quot;ת 2) בין גברא לגברא?	"1) לא, ונקרא עוזבי ה&#x27; יכלו 2) רק אם נשארו עשרה (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;)"	סימן קמג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם קוראים 1) בחומש של ספר אחד שנכתב כס&quot;ת 2) בחומשים שלנו?	"1) לא מפני כבוד הציבור, ואם הציבור מוחלין ס&quot;ל לרבינו ירוחם דמותר לקרות אבל הראבי&quot;ה הביא מירושלמי דאין לקרות כלל מחומש כדי שיהא נפשו עגומה ויקנה ס&quot;ת [והביה&quot;ל (ד&quot;ה אין) הביא מח&#x27; ט&quot;ז ופר&quot;ח אם הציבור יכולים למחול על שאר דברים כגון קטן ש&quot;ץ, דלפי הט&quot;ז (סי&#x27; נ&quot;ג) כבוד הציבור הוא כבוד שמים ואין ביד הציבור למחול (וכ&quot;כ העטרת זקנים לעיל), והפר&quot;ח חולק, והמ&quot;ב לעיל (סי&#x27; נ&quot;ג ס&quot;ק כ&quot;ג) פסק כהט&quot;ז {וכאן בלא&quot;ה יש עוד סברא להחמיר משום הראבי&quot;ה}] 2) בודאי אין מברכין עליו, אבל בישוב שאין להם ס&quot;ת יש לקרות ממנו כדי שלא תשתכח תורת קריאה (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;), והבעל קריאה יקרא כולו בלא עולים (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;) {ומשמע דוקא בישוב יש חשש שלא תשתכח תורת קריאה, אמנם הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;) הוסיף הטעם כדי שלא ילכו ג&#x27; ימים בלא תורה, ולפי&quot;ז כל ציבור שאין להם ס&quot;ת כשרה יקראו מחומש}"	סימן קמג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם אינו יודע לקרות?	"הרמ&quot;א הביא מנהג שבעל קריאה קורא מתוך החומש והעולה קורא, אבל כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) דעכשיו יש אנשים שלא יודעים לקרות אפי&#x27; אם קוראים בפניהם אלא אחר יקרא בפני הבעל קריאה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;)"	סימן קמג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כפר שאין להם ס&quot;ת כשרה מה יעשו?	יקראו מס&quot;ת פסולה אבל לא יברך עליה [וזהו דוקא לפי דעת המחבר (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב)]	סימן קמג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לקרות קרה&quot;ת מס&quot;ת פסולה?	"לכו&quot;ע צריך לקרות מס&quot;ת, רוב ראשונים (רמב&quot;ן, רשב&quot;א, ראב&quot;ד, רמ&quot;ה, רא&quot;ש) סברי דצריך לקרות מס&quot;ת כשרה, אבל תשובת הרמב&quot;ם והמרדכי סברי דא&quot;צ ס&quot;ת אלא משום דברים שכתב א&quot;א רשאי לאומרם בע&quot;פ (וכן משמע ממס&#x27; סופרים פי&quot;א ה&quot;ב), וכתב המהר&quot;ל (בתפארת ישראל פרק ס&quot;ז) דתיבה אחת או ב&#x27; תיבות מותר לקרותם בע&quot;פ (הובא במג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;) {וצ&quot;ע משו&quot;ע לקמן סי&#x27; קמ&quot;ד סעי&#x27; א&#x27; דכתב דאסור לקרות אפי&#x27; שלא מן הכתב אפי&#x27; תיבה אחת}, ומ&quot;מ אפי&#x27; שיטות אלו מודו דאם יש לו ס&quot;ת כשרה עדיף לקרות ממנה {וצ&quot;ב קצת}."	סימן קמג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נמצא טעות באמצע הקריאה?	"יש כאן כמה שיטות [ומובאים במ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ג) ובביה&quot;ל (ד&quot;ה אם)]:&lt;br&gt;1) רוב ראשונים (וכן פסק הגר&quot;א) סברי דהוי כאילו לא קרא כלל וצריך לברך ברכה ראשונה על הס&quot;ת כשרה ולחזור לתחילת הקריאה [וכעין זה פסק השערי אפרים אלא דס&quot;ל דא&quot;צ לחזור אלא לתחילת העלייה, וגם להוסיף עוד ג&#x27; פסוקים]&lt;br&gt;2) תשובת הרמב&quot;ם והמרדכי (וכן הב&quot;ח והמג&quot;א והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ה&#x27;)) סברי דיכול לסמוך על הקריאה מס&quot;ת פסולה ולברך אחריה [ויש לקרות עוד פסוקים עד שיגיע למקום שיכול לברך]&lt;br&gt;3) מהר&quot;י בי רב (והשו&quot;ע) סבר דימשיך הקריאה בס&quot;ת כשרה&lt;br&gt;4) הכרעת הרמ&quot;א (והביה&quot;ל) הוי דאי יכול לברך ברכה אחרונה מיד יברך מיד (כשיטת המרדכי), ואם צריך לקרות עוד פסוקים ימשיך הקריאה מס&quot;ת כשרה (כשיטת מהר&quot;י בי רב), ומ&quot;מ לא יקרא יותר מג&#x27; פסוקים כדי למעט קריאה זו דלכמה פוסקים צריך לברך ברכה ראשונה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח, פתחי שערים ש&quot;ה סס&quot;ק ג&#x27;) [ובכל אופן איכא דבר קשה, דאילו מברך ברכה אחרונה בספר פסולה הרי הוא חשש ברכה לבטלה, ואילו ממשיך קריאתו בס&quot;ת כשרה הרי מבואר בגמ&#x27; יומא (ע&#x27;) דצריך לברך ברכה ראשונה על ס&quot;ת חדש, אולם לזה תירץ השערי אפרים בשם הש&quot;ך דכוונתו היתה על קריאה זו בין מס&quot;ת זו בין מס&quot;ת אחרת משא&quot;כ בגמ&#x27; יומא אין דעתו על קריאה אחרת (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט)]"	סימן קמג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נמצא הטעות בין גברא לגברא?	"יכול לסמוך על הרמב&quot;ם על מה שכבר קרא, אבל צריך להמשיך בס&quot;ת כשרה [ולכתחילה יש לקרוא ז&#x27; קרואים מס&quot;ת כשרה] (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג)"	סימן קמג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפרשת זכור אם נמצא הטעות 1) באמצע הקריאה 2) אחר הקריאה?	"1) צריך להתחיל מתחילת פרשת זכור (פמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;) 2) באותה שבת צריך לקרות עוד הפעם, ואחר השבת הגר&quot;נ קרליץ ס&quot;ל דצריך לכוין בפרשת כי תצא ואם לאו יקרא עוד הפעם, אבל ריש&quot;א והר&quot;מ שטערנבאך (תשובות והנהגות ח&quot;ג סי&#x27; רכ&quot;א) ס&quot;ל דא&quot;צ לכוין בפרשת כי תצא דלא תקנו חז&quot;ל אלא לקרוא בציבור בזמנה (מ&quot;ב דרשו)"	סימן קמג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כיצד יעשו ביום שמוציא ב&#x27; ספרי תורה, אם מצאו הטעות 1) בס&quot;ת ראשונה 2) בס&quot;ת שניה?"	"1) אין להשתמש בס&quot;ת שניה שהוכן למצותה אלא מוציא ס&quot;ת אחרת (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;) 2) ישתמש בס&quot;ת ראשונה (תשובת חיים שאל ח&quot;ב סי&#x27; כ&#x27;, מ&quot;ב דרשו)"	סימן קמג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כיצד יעשו אם ליכא ג&#x27; פסוקים עד סוף הסדרה?"	"כתב הקיצור שו&quot;ע (סי&#x27; כ&quot;ד סעי&#x27; ח&#x27;) שיתחיל מעט קודם (מ&quot;ב דרשו)"	סימן קמג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם לא נודע הטעות עד שקראו עוד ג&#x27; או ד&#x27; פסוקים?"	"אפ&quot;ה אין מתחילין אלא ממקום שפסקו, ולא ממקום הטעות (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו), ומ&quot;מ אם המשיכו לקרוא אחר שנודע להם הטעות אז צריך לחזור למקום הטעות (מאמר מרדכי, מ&quot;ב דרשו)"	סימן קמג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נמצא הטעות מיד אחר שבירך ברכת התורה ראשונה?	"אפ&quot;ה א&quot;צ לברך עוד פעם על הס&quot;ת שניה כיון דדעתו היתה על קריאה זו [ובלבד שלא שח בינתים], ומ&quot;מ אין למחות ביד מי שנוהג לברך משום דלא חלה ברכתו על שום קריאה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&#x27;) {וצ&quot;ע מאי שנא מתפילין (מ&quot;ב סי&#x27; כ&quot;ה ס&quot;ק נ&#x27;) ושופר (מ&quot;ב סי&#x27; תקפ&quot;ה ס&quot;ק ד&#x27;) דאמרינן דצריך לחזור ולברך, ונראה לפרש דהתם דעתו היתה על החפצא של מצוה משא&quot;כ בקריאת התורה אין דעתו על החפצא של הס&quot;ת אלא על הקריאה והלימוד שצריך ללמוד, וכמו ברכות התורה בבוקר אינו על סידור או ספר זה, ופשוט, ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; כ&quot;ה}"	סימן קמג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נמצא הטעות 1) באמצע שביעי 2) אחר שביעי קודם הקדיש 3) אחר שביעי אחר הקדיש 4) באמצע מפטיר?	"1) המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) סבר דיגמור העלייה ולא יאמר קדיש אלא יקרא ההפטורה מיד ויאמר קדיש אח&quot;כ, אבל הרבה אחרונים (א&quot;ר, שערי אפרים) חולקים עליו וסברי דדינו כשאר עלייה דמוציא ס&quot;ת אחרת (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג) 2) יאמר ההפטורה מיד ואח&quot;כ הקדיש (מ&quot;ב שם) [ואם עדיין לא נגמר הפרשה פשוט דצריך להוציא ס&quot;ת אחרת (מ&quot;ב שם)] 3) יקרא ג&#x27; פסוקים בלא ברכות ואח&quot;כ יאמר ההפטורה ולא יאמר קדיש עוד פעם (מ&quot;ב שם) [ודלא כהט&quot;ז (ביו&quot;ד, ומובא במג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;) דס&quot;ל דאחר קדיש מוציא ס&quot;ת אחרת לקריאת מפטיר] 4) יגמור הקריאה אבל לא יברך ברכה אחרונה (מ&quot;ב שם)"	סימן קמג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין במפטיר ביו&quot;ט או בד&#x27; פרשיות?"	יש חיוב לקרותה כמו הקריאה של הסדרא, וצריך להוציא ס&quot;ת אחרת (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג)	סימן קמג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם צריך להוציא ס&quot;ת אחרת כשנמצא 1) חסר או יתר אות אחת 2) פתוחה במקום סתומה 3) תינוק קרא תיבה אחת כב&#x27; תיבות 4) תינוק קרא ב&#x27; תיבות כתיבה אחת 5) שנמחקו האותיות קצת אבל רישומן ניכר 6) שנקרעו התפירות 7) אות דבוק לאות אחר 8) שנפל שעוה על אות 9) שטעו בהאותיות קטנות וגדולות 10) שחסר הנקודות ע&quot;פ המסורה?"	"1) צריך להוציא אחרת [ודלא כבאה&quot;ט (ס&quot;ק ט&#x27;) דמקיל ביתר אות, אכן החיי&quot;א (כלל ל&quot;א סעי&#x27; ל&quot;ה) מקיל אם אפשר לגרר היתר ויהיה כשר], חוץ מחסרות ויתרות שלא נשתנה הענין וגם לא נשתנה המבטא (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ה וס&quot;ק כ&quot;ו) [שהאגור סבר דלעולם א&quot;צ להוציא אחרת דשמא האחרת נמי פסול משום החסרות ויתירות, הב&quot;י סבר דלעולם צריך להוציא אחרת, והרמ&quot;א הכריע דצריך להוציא אחרת רק בטעות גמור ולא בטעות בחסרות ויתירות (רע&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ח), וביאר הנוב&quot;י (מהדו&quot;ת סי&#x27; י&quot;ב) דעל כרחך קיבלו חז&quot;ל שאין לפסול ס&quot;ת בשביל חסירות ויתירות שאין בהם משמעות (מ&quot;ב עו&quot;ה הע&#x27; ס&quot;ט)] 2) צריך להוציא אחרת 3) צריך להוציא אחרת, אמנם יש תיבות כגון כדרלעמר ופדהצור ואליצור דאינם פסולים אלא אם נכתבין בשורה אחרת [דהגמ&#x27; בחולין (ס&quot;ה ע&quot;א) ס&quot;ל דהם נכתבין בב&#x27; תיבות בשורה אחת, ואע&quot;פ דאנן קיי&quot;ל שהם כתובים בתיבה אחת מ&quot;מ אין מוציאין ס&quot;ת אחרת אלא אם הם בב&#x27; שורות (מ&quot;ב דרשו)] 4) צריך להוציא אחרת 5) יכול לסמוך על החת&quot;ס וא&quot;צ להוציא אחרת 6) אם נשארו ה&#x27; וו&#x27; תפירות אין להוציא אחרת, אבל אם נשארו פחות מזה צריך להוציא אחרת, ובלבד שקרע הוא באותה חומש [ודוקא שנשאר ב&#x27; תפירות (דה&quot;ח, פסק&quot;ת הע&#x27; 124)] 7) אם נפסד צורת האות בודאי צריך להוציא אחרת [ואפי&#x27; באות שימושי דיהיה כשר אם חסר לגמרי מ&quot;מ עכשיו שנפסד צורת האות הוי כמפסיק באמצע האות (פתחי שערים ש&quot;ה ס&quot;ק י&quot;ב, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ג)], ואם קיים צורת האות אם הדביקות בסוף התיבה א&quot;צ להוציא אחרת דאמרינן כל הראוי לבילה וכו&#x27; [ובחול טוב לגררו מיד], ואם הדביקות בתחילה או באמצע האות יש בזה מח&#x27; דלפי הרשב&quot;א בשם הירושלמי א&quot;א לגררו וממילא לא אמרינן כל הראוי לבילה וכו&#x27; [וכן פסק החזו&quot;א דלא אמרינן כל הראוי לבילה וכו&#x27;, ומ&quot;מ מודה דיכול לגררו ממש], אבל המ&quot;ב מקיל בשעת הדחק כהפוסקים דס&quot;ל דאפי&#x27; בכה&quot;ג יכול לגררו וממילא מצי למימר כל הראוי לבילה וכו&#x27; 8) אם האות ניכר מתחת השעוה א&quot;צ להוציא אחרת, ואם אינו ניכר השערי אפרים ס&quot;ל דצריך להוציא ס&quot;ת אחרת, אבל הביה&quot;ל לעיל (סי&#x27; ל&quot;ב סעי&#x27; י&quot;ז) פסק דבאמצע הקריאה א&quot;צ להוציא אחרת אלא יקרא המכוסה בע&quot;פ ואח&quot;כ שוב לא צריך להוציא הס&quot;ת אבל אם נמצא בין גברא לגברא והוא עתיד לקרות מתיבה זו יש להוציא ס&quot;ת אחרת 9) א&quot;צ להוציא ס&quot;ת אחרת (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ז) 10) א&quot;צ להוציא ס&quot;ת אחרת"	סימן קמג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נכתב מגרשיהן במקום מגרשיהם?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ז) הביא מצמח צדק דא&quot;צ להוציא אחרת, אבל המחה&quot;ש הביא תשובת חכם צבי שחולק עליו, וכן קיי&quot;ל (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ו), אכן בשעת הדחק דליכא ס&quot;ת אחרת יכול להשלים בה הז&#x27; קרואים (שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&#x27; בשם השערי אפרים)"	סימן קמג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מאי שנא ס&quot;ת מתפילין דאמרינן דאם הוסיף תיבה אחת בס&quot;ת שהיא פסולה אבל בתפילין הביה&quot;ל (סי&#x27; ל&quot;ב סעי&#x27; כ&#x27;) הביא מח&#x27; הפוסקים אם נפסלו?"	"תי&#x27; האבני נזר (יו&quot;ד סי&#x27; שע&quot;א אות ד&#x27;) דס&quot;ת חמיר שהוא ספר שלם משא&quot;כ תפילין הוו רק פרשיות (מ&quot;ב דרשו)"	סימן קמג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם השתי תיבות ניכרות מחמת הסופי אותיות מנצפ&quot;ך?	"הלשכת הסופר (סי&#x27; ז&#x27; ס&quot;ק ג&#x27;) הביא הבני יונה שמכשיר והמלאכת שמים פוסל (וכן החמיר רע&quot;א בגליון ש&quot;ע יו&quot;ד סי&#x27; רע&quot;ד), והלשכ&quot;ה נוטה להקל אלא שמסיים דבשערי אפרים (ש&quot;ה סעי&#x27; י&quot;ז) כתב דדוקא בשעת הדחק א&quot;צ להוציא ס&quot;ת אחרת"	סימן קמג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בס&quot;ת מתימן שיש סימן לסוף פסוק?	"כתב האג&quot;מ (יו&quot;ד ח&quot;ג סי&#x27; קי&quot;ז) כיון שיש להם מסורה על מנהג זה מותר לברך על ס&quot;ת זו"	סימן קמג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אין לציבור אלא ס&quot;ת פסולה 1) והפסול הוא באותו חומש 2) והפסול הוא בחומש אחר?	"1) אין להוציאה לכתחילה (מג&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ט) {ונראה דכדי שלא תשתכח תורת קריאה טוב לקרות ממנה בלא ברכה וכמ&quot;ש המ&quot;ב לעיל (ס&quot;ק ט&#x27;)}, אבל אם נמצא הטעות באמצע בקריאה לפי המג&quot;א בשם המהר&quot;ם ישלים הז&#x27; קרואים (וכן נקט הערוה&quot;ש סעי&#x27; ז&#x27;), ולפי הדגול מרבבה לא יברכו השאר קרואים אלא עולה זה יעמוד שם ויקרא בלחש עמהם ויברך הוא הברכה אחרונה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ט), ואם נמצא הטעות בין גברא לגברא יגמר הסדרא בלא ברכות (לפי הדגול מרבבה) [ויש קצת מעלה שיהיה לפני העולה זה (שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ז)] {וצ&quot;ב למה לא צריך ז&#x27; קרואים כדאמרינן כשנמצא הטעות באמצע העלייה, ואפשר דדוקא אם יש ברכה בתחילה ובסוף שנראה כקריאת התורה כמו שהיה בזמן חז&quot;ל אז קוראים ז&#x27; קרואים משא&quot;כ כשלא יהיה ברכה בסוף אין קוראים ז&#x27; קרואים, ויש לעיין בזה} 2) הרשב&quot;א מקיל לקרות ממנו דכל הטעם שאין קוראים מחומש הוא מפני כבוד הציבור וכאן הרי כולם ביחד (רמ&quot;א, מג&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;), אכן הגר&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) הביא מרש&quot;י (גיטין ס&#x27; ע&quot;א ד&quot;ה מחסר) דהוא פסול דנקרא ס&quot;ת חסר, והביה&quot;ל (ד&quot;ה יש) הביא עוד פקפוקים על מנהג זה, ומסיים הנוהג להקל אין למחות בידו, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ז&#x27;) מקיל באקראי ולא בקביעות."	סימן קמג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשנמצא הטעות באמצע הקריאה, מה הדין לגבי ההפטורה?	"המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ט) הביא מח&#x27; הפוסקים אם יאמר ההפטורה בברכות או בלא ברכות {וצ&quot;ע, דמאי שנא ממ&quot;ב לעיל (ס&quot;ק כ&quot;ג) דאם נמצא הטעות בשביעי או במפטיר דלכו&quot;ע מברכין על ההפטורה, ותי&#x27; הר&quot;י באק דהתם עדיף שבירך על ז&#x27; עליות משא&quot;כ הכא לא בירך על כולם (וכעין זה מצאתי בשערי רחמים ש&quot;ו ס&quot;ק כ&quot;ה)}"	סימן קמג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם רק אחד יודע לקרות בתורה?	"איתא בתוספתא (מגילה פ&quot;ג ה&quot;ו) דאחד עומד וקורא ויושב וקורא וכו&#x27; ז&#x27; פעמים, וביאר הרא&quot;ש (מגילה פ&quot;ג סי&#x27; י&#x27;) דבזמנם שלא ברכו אלא בתחילה ובסוף צריך לישב בכל פעם ופעם להיכירא שהם שבעה, אבל לדידן א&quot;צ לישב, ומכאן הוכיח הרא&quot;ש דצריך לקרות עם הבעל קריאה ולא סגי בשומע כעונה, והשיג עליו הגר&quot;א (סי&#x27; קל&quot;ט ס&quot;ק י&quot;ד) דהתוספתא מיירי כשלא ברכו אלא בתחילה ובסוף וא&quot;כ למה יעלו מי שאינו יודע לקרות וסומך על שומע כעונה הרי הוא אינו אומר כלום ואינו ניכר שהוא עולה לעלייה אבל לדידן דכל אחד ואחד מברך לעצמו יש היכר שהוא עולה וממילא יכול לסמוך על שומע כעונה,וכן כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ג) דלפי מאי דקיי&quot;ל כהמהרי&quot;ל דיכול לסמוך על שומע כעונה ה&quot;נ צריך לקרות שבעה קרואים [וכ&quot;כ המ&quot;ב לעיל (סי&#x27; קל&quot;ז סס&quot;ק י&quot;ב) דאינו לכתחילה לקרות עולה אחד לשתי עליות]"	סימן קמג סעיף ה		
